מתכונים ואוכל מסורתי – אקטואליה ומורשת בקטנה https://moreshethabesha.co.il אקטואליה ומורשת בקטנה Thu, 10 Jun 2021 15:07:46 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=5.6.5 https://moreshethabesha.co.il/wp-content/uploads/2020/06/cropped-68494015_2344126538968090_6308240719307866112_n-1-32x32.jpg מתכונים ואוכל מסורתי – אקטואליה ומורשת בקטנה https://moreshethabesha.co.il 32 32 טקס הבונה המסורתי ולקינוח סיפור עממי על בונה. https://moreshethabesha.co.il/archives/12402?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2598%25d7%25a7%25d7%25a1-%25d7%2594%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%2594%25d7%259e%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%25aa%25d7%2599-%25d7%2595%25d7%259c%25d7%25a7%25d7%2599%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%25a2%25d7%259e%25d7%259e%25d7%2599-%25d7%25a2 Thu, 10 Jun 2021 15:07:43 +0000 https://moreshethabesha.co.il/?p=12402

הבּוּנָה הקפה המסורתי של קהילת בית שראל אתיופיה . הבונה הוא חלק מהמסורת של הקהילה האתיופית. תרגום המילה בונה בעברית הוא קפה. בשונה מהנהוג בעדות אחרות, בקהילה האתיופית הכנת הבונה (הקפה) הינו תהליך ארוך שאורך כשעה. זמן שמאפשר לאורחים ולמכינים אותו לשבת בנחת ולבלות זמן איכות יחדיו. הכנת הבונה נערכת בכמה שלבים: בשלב הראשון קולים […]

The post טקס הבונה המסורתי ולקינוח סיפור עממי על בונה. appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>

הבּוּנָה הקפה המסורתי של קהילת בית שראל אתיופיה . הבונה הוא חלק מהמסורת של הקהילה האתיופית. תרגום המילה בונה בעברית הוא קפה. בשונה מהנהוג בעדות אחרות, בקהילה האתיופית הכנת הבונה (הקפה) הינו תהליך ארוך שאורך כשעה. זמן שמאפשר לאורחים ולמכינים אותו לשבת בנחת ולבלות זמן איכות יחדיו.

הכנת הבונה נערכת בכמה שלבים: בשלב הראשון קולים את פולי הקפה, ומגישים אותם לשולחן הקפה, כך שייהנו מריחו המרענן של הקפה. לאחר מכן טוחנים את הקפה כאשר הוא מתקרר ובינתיים שמים קומקום עם כמות מים יחסית גדולה על הגז. כשהמים רותחים מוסיפים את הקפה הטחון לפי הצורך ונותנים לקפה להתבשל. בזמן הזה שמים קטורת לריח נעים, ומביאים את ספלי הבונה בעזרתם שותים את הבונה. עתה, כשהבונה מוכן, עוברים לשלב הבא שלב ההגשה, שבמהלכו ישתו האורחים שלושה ספלי בונה- “אבול”, “טונה” ו”ברכה”. מוזגים את הבונה לספלי הקפה של האורחים בפעם הראשונה נקרא “אבול” המוגש עם תוספת מאכל כל שהוא שנקרא “קורס” . מאכל ה-“קורס” המוגש עם “הבּוּנָה” הינו מאכל בדרך כלל חטיפים מתוצרת בית כגון: “קולו”, “נפרו”, פרוסת “דָאבּוֹ” (לחם ביתי הנאפה לרוב עבור שבתות וחגים). לאחר מכן, מחזירים את הקומקום לגז ומוסיפים מים לקומקום ונותנים לבונה שוב להתבשל.

הפעם השנייה שהקפה מוגש נקרא “טונה”. לאחר הטונה שוב מחזירים את הקומקום, מוסיפים מים שוב לקומקום, מחכים שיתבשל שוב ומגישים לאורחים וזהו החלק האחרון בהכנת הבונה והוא נקרא “ברכה”. הסיבה שהבונה מוגש כך היא שככל שמוסיפים מים, כך הבונה נהייה יותר חלש ובסופו האורחים נשארים עם הטעם העדין של הבונה בפה. לטקס הבונה שתיית הבונה הארוך יש חשיבות חברתית גבוהה בחברה האתיופית.

הנה סיפור עממי על בונה אתיופי- באחד הכפרים באתיופיה הייתה אישה בשם ברקה, ברקה הייתה אישה פשוטה אך סקרנית בדבר אחד, בעץ שגדל בכפר, עץ גדול בעל גרגירים ירוקים לבנבנים אף אחד לא ידע מה עץ זה ולמה שימש, ברקה שראתה את העץ הייתה סקרנית מה אפשר לעשות איתו, קטפה כמה גרגירים ניסתה לאכול אותם חיים, הטעם לא היה לה טוב, ניסתה לעשות מזה לחם, נתנה לזה להתייבש בשמש טחנה ועשתה מזה בצק לאפייה וגם זה לא היה טעים, ניסתה להכין מזה תבשיל בישלה זאת במים טעמה, לא היה לה טעים, ברקה התייאשה אין מה לעשות עם גרגירים אלו החליטה לקלוע זאת באש בעודה קולעת על האש באו שכניה של ברקה לביתה, שכניה מכל כיוון הגיעו ונדהמו על הריח הטוב המפיץ בבית של ברקה, ראתה ברקה כי כמעט כל הכפר אצלה בבית בשל ריחו של הגרגירים ונדהמו לגלות שזה העץ הפשוט שהיה תמיד מול ענייהם, אחר היא טחנה ושמה לשתיה במים חמים ושתו זאת, היה זה טעם נפלא, וזהו הבונה המסורתי, הקפה הידוע, מאז ועד היום בכל בית אתיופי, בסיום כל שתיית הבונה מברכים “יברקה ביית יטאנה ביית יהון”-פירושו שבית זה שנעשה בו בונה יהיה כמו ביתה של ברקה שמביא אורחים טובים ודברים טובים כמו שכניה של ברקה שבאו בעקבות ריחו של הבונה. סוף- סיפור הבונה !

The post טקס הבונה המסורתי ולקינוח סיפור עממי על בונה. appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>
מעשה אבות סימן לבנים: https://moreshethabesha.co.il/archives/8653?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a2%25d7%25a9%25d7%2594-%25d7%2590%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%259e%25d7%259f-%25d7%259c%25d7%2591%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%259f-%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%2595-%25d7%2592%25d7%2593%25d7%259c%25d7%2595-%25d7%2590%25d7%2591 Wed, 20 Dec 2017 23:13:21 +0000 http://moreshethabesha.co.il/?p=8653 קרדיט לצילום : מסעדת אלמז נתניה

אבותינו כאשר סעדו באתיופיה תמיד סעדו יחדיו, בצלחת אחת. כמו שאומרים “אכלנו מאותה צלחת”, דבר שלא ניתן להגיד היום ברבים מן המקרים. סוד האכילה ביחד, היא רבה מאוד למי שבוחן את הדברים. אותו נער שגדל בבית מעבר לכך שהוא לומד לחלוק את לחמו , שזהו משהו נדיר במחוזתנו כיום. כאשר אוכלים ביחד, לא רק דואגים […]

The post מעשה אבות סימן לבנים: appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>
קרדיט לצילום : מסעדת אלמז נתניה

אבותינו כאשר סעדו באתיופיה תמיד סעדו יחדיו, בצלחת אחת. כמו שאומרים “אכלנו מאותה צלחת”, דבר שלא ניתן להגיד היום ברבים מן המקרים.
סוד האכילה ביחד, היא רבה מאוד למי שבוחן את הדברים. אותו נער שגדל בבית מעבר לכך שהוא לומד לחלוק את לחמו , שזהו משהו נדיר במחוזתנו כיום. כאשר אוכלים ביחד, לא רק דואגים לעצמנו אנחנו מודעים שיש עוד אנשים שרוצים לחלוק, ולכן חייבת להיות כאן נימוס ואהבת הזולת.
לדוגמא
אחד הסועדים לא יסעד מהר מדי, כי דבר בזויי זה. וכאשר יראו את אחד הסועדים מפסיק לאכול, מיד יעירו לו ויעודדו אותו לאכול יחד איתם וכך למדים מהיא שותפות, רעות, אחווה, .
גם אנשים שבעים, מורידים את קצב האכילה שלהם ולא עוזבים את מקום הסעודה בשביל לא לתת תחושת אי נחת לאנשים שאוכלים.
מעבר לכך, במקרים שרוצים לחשוף אהבה, ביחוד לצעירים בגיל, או לאורחים שלא ראינו הרבה זמן, או לכאלה שרוצים לחלוק אהבה ודאגה נותנים
להם גורשה. גורשה הוא בעצם אנג’רה (פיתה אתיופית) שחתכתה והכנתה בעצמך, כאשר את/ה ממלא אותה בתבשיל ונותן לחברך כאשר אתה מוביל זאת לפיו, במילים אחרות אתה מאכיל אותו.
את הגורשה בדרך כלל נותן האב, או האם לפעמים, גם אורחים, והכהנאת , אך לרוב זה בדר”כ אנשים שיותר מבוגרים בגיל .
מה שרבים לא יודעים שלא מנומס הוא לסרב, רצוי לקבל את הגורשה, שלעיתים זה מנה גדולה, לאכול מה שיכולים ולהעביר לאדם אחר. בעצם כך, האוכל הופך להיות מקום להבעת אהבה, סולדריות, דאגה לאחר, דבר שיוצר אחווה ואמפתיה. ובקיצור לא סתם אכילה לסיפוק יצרים, או אכילה בהמית. בסוף הארוחה לא מפנים את הכלים, לפני ברכה לאלוהי ישראל על האוכל שהעניק לנו וגם הבעת תודה לאנשים שטרחו בעבור זה.

אם היינו אומרים לאנשים לפני דור, עד דור וחצי שבעל ואישתו, או אחים בדם, או קרובים או אפילו חברים טובים אוכלים כול אחד בצלחת בנפרד, היו צוחקים או מזדעזעים, להראות את החוסר אמונה שלהם למשמע אוזנם!!

באחת התוכניות בישול שהופקה לא מזמן בעיר באר שבע , זוג טבחים ” טאלנטים” ששם לא מעניין הגיעו למשפחה ישראלית אתיופית והביעו תדהמה על צורת ההגשה ועל ההאכילה , האימא הצדיקה לא נשארה חייבת ואמרה שכך אמורים לאכול משפחה , ומצד שני אמרה שבגלל ההרגלי האכילה הלקויים הילדים בארץ הופכים להיות אנשים פחות טובים….שווא מחשבה ? .
בסימן חזרה למורשת בית ישראל אתיופיה .

קרדיט לצילום : מסעדת אלמז נתניה

 

The post מעשה אבות סימן לבנים: appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>
משקה טאג’ – (TEJ) ליקר הדבש האתיופי. https://moreshethabesha.co.il/archives/8555?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%25a7%25d7%2594-%25d7%2598%25d7%2590%25d7%2592-tej-%25d7%259c%25d7%2599%25d7%25a7%25d7%25a8-%25d7%2594%25d7%2593%25d7%2591%25d7%25a9-%25d7%2594%25d7%2590%25d7%25aa%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25a4%25d7%2599 Tue, 19 Dec 2017 12:09:39 +0000 http://moreshethabesha.co.il/?p=8555

משקה טאג’ – (TEJ) ליקר הדבש האתיופי. הטאג’ הוא ליקר דבש מותסס, המהווה חלק מרכזי בתרבות הפנאי של יהדות אתיופיה, שם נהוג להתענג על הטאג’ בשעות הערב כקינוח אלכוהולי מתוק של אחרי הארוחה, לצד קפה שחור אמיתי (בונה) הנקלה ונכתש במקום טרם בישול. הכנת הטאג’ היא פרקטיקה עתיקת ימים העוברת מדור לדור, מאם לבת. החומרים: […]

The post משקה טאג’ – (TEJ) ליקר הדבש האתיופי. appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>

משקה טאג’ – (TEJ) ליקר הדבש האתיופי.
הטאג’ הוא ליקר דבש מותסס, המהווה חלק מרכזי בתרבות הפנאי של יהדות אתיופיה, שם נהוג להתענג על הטאג’ בשעות הערב כקינוח אלכוהולי מתוק של אחרי הארוחה, לצד קפה שחור אמיתי (בונה) הנקלה ונכתש במקום טרם בישול. הכנת הטאג’ היא פרקטיקה עתיקת ימים העוברת מדור לדור, מאם לבת.

החומרים:
קילו דבש טהור
5 ליטר מים
150 גרם של עלי גשו שלמים (עלה מר שמגיע למסעדת חבש בייבוא אישי מאתיופיה – מי שמעוניין יכול לרכשו דרך המסעדה)

ההכנה:
כשמכינים את הטאג’ חייבים להשתמש בכד או בסיר חדשים, מהסיבה שאסור ששום מרכיב שהוא לא קשור למתכון יגע במרכיבים, מכיוון שהטאג’ נהרס במהירות והוא מיד יוצא חמצמץ, לכן נשתמש בכד חדש.

מחממים גחלים. אחרי שהגחלים בוערים, שופכים עליהם סוכר כדי ליצור עשן. את העשן מכניסים לתוך הכד ע”י כך שמחזיקים את הכד הפוך, עם הפיה כלפי מטה. כשהעשן נכנס, סוגרים את הכד למשך 5 ד’. מבצעים את הפעולה הזו כדי שדפנות הכד יקבל את תחושת המתיקות מהסוכר ואם יש מרכיב שלא קשור למרכיבי המתכון, הוא נאכל על ידי המתיקות.

לאחר מכן מכניסים את הדבש, מים ועלי הגוש ומערבבים היטב. סוגרים ומניחים בצד למשך שבועיים. אחרי תקופת זמן זו מקבלים את הבירס (טאג’ רטוב) ואחרי חודש של המתנה מקבלים טאג’ יבש – התוצאה לה שאפנו. אחרי חודש ימים הטאג’ תוסס ומייצר בעצמו את האלכוהול. אף אחד אינו יודע מה אחוז האלכוהול שיש במשקה למרות שברגע ששותים אותו האלכוהול בהחלט מורגש. ההשערה היא שמדובר בכ3-4 אחוז.

The post משקה טאג’ – (TEJ) ליקר הדבש האתיופי. appeared first on אקטואליה ומורשת בקטנה.

]]>