יומן מסע של הישראלי צביקה סבר!

מתוך יומן מסע של הישראלי צביקה סבר בביקור אצל יהודי אתיופיה 9.9.74

239

מתוך יומן מסע של הישראלי צביקה סבר בביקור אצל יהודי אתיופיה 9.9.74 .

וכך הוא מספר הקס “אבא אורי בן ברוך”(ליקה כהנת קס ברהן ברוך ) מספר לי את ההיסטוריה –
פעמיים ירדו יהודים מישראל מצרימה. פעם אחת בזמן גלות בבל ובפעם השניה אחרי הירצחו של המלך גדליה (נרצח בידי יהודים). הקהילה במצרים גדולה וכוהנה הגדול הוא און. עוברים ימים ועל מצרים שלטת רומא. הקיסר הרומי אוגוסטוס מצווה להשמיד את היהודים. באותה העת בישראל היוונים, ולכן אין ברירה ובורחים דרומה. העם חוצה את הנהר גיחון (הנילוס), חלק מהעם מגיע לקוארה, שבתוך חבש בגבול סודאן וחלקו מתיישב לאורך הנהר טקאזי, עד אקסום. לא עובר זמן והפלאשים, שלהם אמונה באל אחד, גדלים ומתעצמים ו- 7 מלכים ומלכות פלאשים שולטים על חבש. המלך האחרון , “המלך פלאשה גדעון”, נגדו קמו שבטים רבים והוא הפסיד. יוצאות גזרות נגד הפלאשים, מתרגמים את התנ”ך לשפה המדוברת אז, שהיא געז. את הכיפה מחליפים בבד לבן העוטף את הראש וכך עושים מאמצים לא לבלוט, אך לשמור על הדת. אחר קם מלך המוצא תועלת בפלאשים, על שום מקצועותיהם (נפחים, כדרים וכדומה) ומקצה להם אזור והעם קצת משתקם. אחרי מותו שוב גזרות נגדם ועד היום אסור להם לקנות קרקעות. השלטונות מקשים בכוונה את חייהם, הם זוכים לשמות גנאי רבים.
אובליסקים שנותרו שלמים בעיר העתיקה אקסום, אחרי שהמלכה היהודייה, יהודית, ניתצה את רוב האובליסקים, משום שייצגו אמונה באלילים
מפת התפוצה של הפלשים באתיופיה (צפון אתיופיה: מאקסום ועד מקורות הנילוס הכחול, במחוזות טיגרה וגונדאר)
האזור בו חיו הפלשים בצפון אתיופיה: מאקסום ועד מקורות הנילוס הכחול בימת טאנה, סביב העיר בהר דאר. במחוזות טיגרה וגונדאר
לפני כ-100 שנים עשה המיסיון מאמץ גדול וניצר את רוב העם (על ידי שהציע כסף ותנאים חומריים), כלומר הצליחו לנצר בסביבות חצי מיליון. היום הם רק 25 אלף, מצב הדת בהתדרדרות, הצעירים רוכשים השכלה במוסדות הממשלתיים וכך יוצאים מהשבט. הכהן הגדול אומר, שאם המצב יימשך כך, היינו אינם תושבי קבע באתיופיה מצד אחד ומן הצד השני הרבנים בישראל לא מכירים בהם כיהודים, פשוט ייעלם עם זה.
צום גדליה- מאחר ואחרי רצח גדליה (585 לפנה”ס) ברחו מהארץ ומאז לא יודעים מה קרה בישראל ועם שאר יהדות העולם, זהו האירוע עבור הפלאשים וצום גדליה, בכל שנה, הוא אירוע היסטורי גדול לשבט (586 לפנה”ס חורבן בית ראשון ושנה אחר כך, 585 לפנה”ס, נרצח גדליה ע”י יהודים משום שהיה שליט מטעם הכובש, כלומר יהודי אתיופיה לא הכירו את כל שהתפתח ביהדות מאז (תורה שבע”פ ועוד) ובטח לא את חורבן בית שני ומה שהתרחש בעקבותיו). זכיתי לצום עמם בצום גדליה. כן, ארוחה מפסקת זה אינג’רה עם רוטב וחתיכת בשר קטנה, מהשחיטה הכשרה של הכבש.

ספר התנ”ך האחרון שהכירו ומופיע בתרגום לגעז- מלכים ב’. שם בסוף הפרק האחרון בספר, פרק כה’, מצויין שגדליהו בן אחיקם מונה כ”שליט מטעם” על ידי הבבלים, הדבר עורר את כעסם של היהודים שלא הוגלו ובפסוק כה’ כתוב לאמור “ויכו את גדליהו וימת”. לכן כה הקפידו הפלשים במנהג “צום גדליה”, שהוא האירוע היהודי האחרון לו היו שותפים אבותיהם בארץ הקודש.
סמוך לבית הכנסת- הכסים בתפילה, בתום השחיטה הכשרה של הכבש, בארוחה המפסקת בצום גדליה
ליד בית הכנסת- הנשים לבושות חגיגי, לכבוד טכס הכניסה לצום גדליה.

 

התגובות סגורות לפוסט זה