שיחת הכרות עם חבר מועצת העיר החדש ,עו”ד מטקו (אבי) דנקו.

824

אנחנו פוגשים השבוע את עו”ד מטקו (אבי) דנקו לשיחת עומק לאחר שפורסם לאחרונה ברחבי המושבה על הצטרפותו למועצת העיר גדרה. אבי, המשמש כיום כעורך דין בבנק לאומי, הוא דמות בולטת ביותר בקרב יוצאי אתיופיה בגדרה.

מי שנולד בכפר קטן בשם “וושגדביה”, באזור גונדר, עלה עם משפחתו בשנת 1991 והשתקע בגדרה, שנים ספורות לאחר מכן. אבי, אשר היה בין בני המחזור השלישי אשר סיימו תעודת בגרות מלאה בבית הספר הממלכתי דתי “נתיבי נועם” בגדרה, השלים את לימודי המשפט, וסיים בהצלחה את בחינות ההסמכה לעריכת דין. אין פלא, אם כך, שאבי הוא מודל לחיקוי בקרב רבים מהצעירים בגדרה.
לאורך השנים לא נפרד אבי משמו המקורי, מטקו. “מטק” באמהרית משמעו “במקום”, “תחליף” הוא מספר לנו בשקט המאפיין אותו “לאמי נולדו 11 ילדים, רובם נפטרו ונותרנו רק 5, כשנולדתי ראו בי הורי במקום או כתחליף שקיבלו כנגד הילדים שלא הצליחו לשרוד.” 
אבי הוא בן הזקונים למשפחתו. לארץ הגיע עם הוריו ושלושה מאחיו. אחד האחים, בן 28 בעת עזיבת המשפחה את אתיופיה, נותר מאחור. “מאז ועד היום לא ראיתי אותו.” הוא נזכר “אין לנו מושג מה עלה בגורלו.
אבי שירת כנשק בחטיבת גבעתי. לאחר שחרורו עבד כמתדלק בתחנת דלק, וכדי להתקבל לפקולטה למשפטים שיפר בגרות באנגלית במכללת אחווה. “תמיד ידעתי שאני אלך ללמוד משפטים. זה היה לי טבעי להתחבר למקצוע הומני, ואיזשהו אופן גם הרצון אחרי חיפוש הצדק, למרות שדווקא כמשפטן אתה מבין שהמושג צדק הוא מושג מאוד אבסטרקטי ומורכב.



את טקס קבלת החברות בלשכת עורכי הדין ערכו בירושלים. “הטקס היה אירוע מרגש במיוחד. הייתה את הסופה המפורסמת והטקס עצמו נדחה בגלל השלג ביומיים. בדרך לטקס ככה שעולים את הרי ירושלים אמא שלי רואה פעם ראשונה בחייה שלג ואז היא אומרת לי ‘תראה בן יקר, אפילו ירושלים לבשה לבן לכבודך’ זה היה מרגש ומצמרר.”
תקופה קצרה אחרי ההסמכה קיבל טלפון מבנק לאומי שביקש ממנו להגיע ולעבוד במחלקה המשפטית חדשה שנפתחה בלוד. כיום כבר קיבל קביעות בבנק לאומי ומרוצה מאוד מהתפקיד שבו הוא עוסק. “כשהגעתי למחלקה מישהי מבוגרת שעובדת שנים רבות בבנק אמרה לי ‘מי אתה?’, אמרתי לה שאני עובד חדש, עו”ד חדש במחלקה בקצה המסדרון. היא הופתעה ואמרה לי ‘אתה, עו”ד. אתה לא נראה כמו עו”ד’. ועניתי לי בדרך שהכי מאפיינת אותי. שאלתי אותה האם לעורך דין בדרך כלל יש קרניים? אני תמיד שמח להיות פורץ דרך במה שאני עושה. אני שמח בעיקר כי אני יודע שלאלה שיבואו אחרי יהיה הרבה יותר קל, הרבה פחות יופתעו לראות אותם במקצוע שלי, בתפקיד שלי.”


אבי הוא פעיל קהילתי בגדרה מזה שנים ארוכות. את דרכו החל בגרעין הקהילתי ובתכנית יהל, ארגון שמביא אמריקאים יהודים להתנדב בארץ, והמשיך כמנהל הגרעין הקהילתי בגדרה. “שנה שלמה עבדתי עם חברה אמריקאים, העבודה הכי כייפית שהייתה לי בחיים. באותה תקופה פעמיים יצאתי לארצות הברית, להרצות בקמפוסים. הגרעין הקהילתי זו בעצם קבוצת חברים, אנשים יקרים אחד, אחד, שהתחילה עם רוב של צעירים רווקים והפכה כבר להיות קבוצה שהרוב השולט בה כיום הם בעלי משפחות, מטרת הגרעין היא לפעול מתוך השכונה, יחד עם הצעירים והמבוגרים, במטרה לעשות לעצמנו בשביל הילדים שלנו ובשביל האחים שלנו.”


את משפחתו הקים יחד עם פרח, בת 31 מנתניה. “הכרנו דרך חברה משותפת בתקופת השירות הצבאי שלי. שרפנו שעות בטלפון, בזמנים ששילמנו כמו שצריך על כל דקת שיחה. דיברנו כמעט שנתיים בטלפון בלי להיפגש. ב 2005 פרח הבינה שאם מוחמד לא בא אל ההר, ההר יבוא אל מוחמד. היא בדיוק התגייסה ואני השתחררתי, ובאה על מדים לגדרה. ההורים שלי ואני הכרנו אותה באותו יום, בהבדל של עשר דקות מהרגע שאספתי אותה מתחנת האוטובוס אלינו הביתה. השאר כבר היסטוריה. יש לנו שלושה ילדים .

כל מה שאני עושה זה כדי לתת להם את כל מה שלי לא היה. אני שולח אותם לחוגים, משקיע בהם. אני רוצה לחשוף אותם לכל מה שלי לא היה –אני למשל לא נחשפתי לטניס- בעצם אני לא סובל טניס ואני לא יודע למה? רק לכדורגל. אני רוצה לפתוח להם את הראש לכל חוג ולכל דבר שירצו. שיגשימו את עצמם, שישיגו כל יעד.
הפעילות הציבורית היא טבעית לי. אני לא איש פוליטי ביום יום, עבדתי המון עם הקהילה. כשלמדתי משפטים החלום שלי היה להקים סיוע משפטי בשכונה שייתן מענה לצרכי השכונה. הקמתי את המיזם סמ”ע – סיוע משפטי ועוד, המילה “סמע” באמהרית זה “תשמע”, “תקשיב”. הלוגו שלי זה אוזן קשבת.
פונים אלי אנשים במגוון בעיות. עיקר הבעיות הם תולדה של פערי השפה, אי מודעות, אי הנגשת המידע הבסיסי שלהם בהמון גופים שונים במדינה. כך למשל המון מהם לא יודעים שיש גוף של המדינה שנקרא “הסיוע המשפטי” ולכן לא יודעים לנצל אותו, ועוד המון גופים של המגזר השלישי שרוצים לעזור ולסייע אך ההורים שלנו לא יודעים על קיומם. והתפקיד שלי במיזם הוא לפתוח להם את העיניים לגופים הקיימים. 
הרבה פעמים אני מרגיש כמו כותל, באים ומספרים לי את כל שעל ליבם, לא תמיד זה דברים שניתן לסייע משפטית, אבל אתה רואה את הצמא שלהם למישהו שיקשיב ולאו דווקא מהסיבה למצוא פתרון.

מה תרצה לשנות במועצה ?

אני אפעל לקדם ככל האפשר את חוק השיווון(חוק יצוג הולם) משנת 2008, שבוא יש להתייחס לבני העדה האתיופית כשווה מול שווה , כמו שיש חוק לקבלת עובדים בעלי מוגבליות ונשים בעבודה אפעל שבני העדה האתיופית יוכלו להתקבל למשרות בכירות כמו כל האזרחים בגדרה. אדאג לבני הנוער בשכונות , שתהיה להם פעילות לשעות הפנאי , הציע להם מגוון של אפשריות ויש לי המון תכניות לכך .אנחנו שליחי ציבור .אפעל לפי צרכיו של הציבור . אני יודע שאני חבר מועצה מהאופוזיציה ואדע להעביר את התוכנית שלי הן מהאופוזיציה והן מהקואלציה . אני לא מחפש קרדיט על רעיונות שלי .הכי חשוב שהתושבים שלנו יקבלו את התמורה שלהם .

 

אבי איך התחושה בקהילה לרגל המינוי שלך כחבר מועצה ?

הקהילה מפרגנת מאוד. היא מבינה פיתאום שיש לה שני נציגים במועצה ,אסף ואני , אחד בקואליציה והשני באופוזיציה , אני ואסף חברים טובים משתפים פעולה במה שצריך .הוא מאוד מפרגן ושמח שהצטרפתי למועצה .

איפה נראה אותך בעוד 10 שנים ?

“(צוחק) אין לי שאיפות להיות ראש המועצה או סגן ראש המועצה . טוב לי במקום שאני נמצא .אני חוזר ואומר שיש לי כוונה ורצון לשנות את סדרי העדיפיות של המועצה . לעזור לתושבים ,להדגיש שאנחנו עובדים למען התושבים ולא להפיך”.

ולסיום מה יש לך להגיד לתושבים ?

אני שמח וממתין להשבעה שלי שתתקיים בישיבה הקרובה , על מנת שאוכל להתחיל להשפיע ולסייע לתושבים .חשוב לי לומר שאני לא בא להיות חותמת גומי של אף אחד .יש לי תכניות ואני רוצה ליישם אותן .אתה יודע מה? תחזור אלי בעוד שלוש שנים ונדבר על השינוי שחל בישוב”.

התגובות סגורות לפוסט זה