טעות היסטורית ! איך הפך בישראל הסיגד לחג ולחפלות וריקודים המונים , כאשר במקורו   הוא יום צום ותפילות ומעמדו כיום כיפור ציבורי .

תום לב , הסברה לקויה, או שזוהי מגמה למסמס את תודעת ההמונים?! בואו נבדוק זאת .

1,099

 


יום הסִיגְד, ስግድ .

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן!

 

הסיגד נחוג כל שנה בכ”ט בחשוון, 50 ימים לאחר יום הכיפורים. למרות שהסיגד מוכר בקרב רבים כחג, הסיגד הוא דווקא מועד של צום ותענית בקהילה. ובישראל המנהג המרכזי הוא עלייה ברגל לירושלים, לטקס חידוש הברית בין העם לאלוהים. באופן מסורתי, הטקס נחוג בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל עבר הר הבית והוא מנוהל על ידי רבני הקהילה, הקסים, המקריאים מהמצהף קדוס – ספרי הקודש של הקהילה, מתפללים ומברכים את הבאות והבאים.

מקורו של הסיגד הוא בציווי, אותו פירשו מנהיגיה הרוחניים של העדה כפי שהוא כתוב בספר נחמיה פרק ט’, ג’. הפרק המתאר מעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון.



“וַיִּפְתַּח עֶזְרָא הַסֵּפֶר לְעֵינֵי כָל הָעָם כִּי מֵעַל כָּל הָעָם הָיָה וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת ה’ הָאֱלֹקים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם

וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לה’ אַפַּיִם אָרְצָה”

(נחמיה ח’, ה’-ו’), וכן: “וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה’ אֱלֹקֵיהֶם

רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לה’ אֱלֹקיהֶ”.

לפי המסורת, מטרת החג בגולה הייתה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה כנגד התבוללות ופרעות באמצעות שיבה טקסית וסמלית למעמד הר סיני וקבלת התורה. נושאי התפילה העיקרים של הסיגד הם הקריאה לשיבת ציון וכמו כן חשבון נפש ציבורי, בשונה מחשבון הנפש הפרטי של יום כיפור.

באתיופיה, נהוג היה שבערב הסיגד הגברים רוחצים בנהר כדי להיטהר ולהתפלל תפילות מיוחדות במסגיד, בית כנסת של קהילת בית ישראל באתיופיה. בבוקר הגברים היו נוהגים להכין את הפרות והעופות אותם ישחטו למאכל בעת שבירת הצום וכמו כן למצוא הר גבוה שיתאים לטקס. סביב ההר עצמו היו הכוהנים מקימים מעגל אבנים ומכינים שולחן לכתבי הקודש.


במהלך הטקס קראו הכוהנים בספר האורית, הכולל את חמשת חומשי תורה, ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות, הסיפורים העיקריים אותם קוראים הם מעמד הר סיני, הסנה הבוער, טקס האנה (טקס חידוש הברית בין העם לאלוהיו בתקופת נחמיה), פרשת הברכות והקללות מספר ויקרא וכמו כן גם פרקים ממלכים, ירמיהו, ישעיהו, דניאל ותהילים. בסוף התפילות היה נהוג ללכת לבתי הכנסת להתכנסות, לעריכת סעודה בכפרים והכל בליווי שירה ותיפוף.


בשנת 2008 קבעה מדינת ישראל בשוגג  ‘חוק חג הסיגד’ במקום יום הסיגד וכתוצאה מהבילבול הזה אזרחי המדינה ובפרט בני הקהילה מבולבלים מוזמנים בכל שנה לפסטיבל הסיגדיאדה ולכל מיני חפלות ביום הקדוש הזה.  

על כן אנו מבקשים ממדינת ישראל לשנות את האיוולת הזאת שעה אחת קודם לרבות : לשנות מחג הסיגד  ליום הסיגד

.כמו כן אנו דורשים ומבקשים ממארגני החפלות למינהם הסיגדיאדה וכו ..- להזיז את מועד קיום הפסטיבל ולהחליף  את השם של הפסטיבל וכך להחזיר את השם   הקדוש לחג הסגד!

 

 
אין לנו  ספק שהשימוש בשם זה נעשה בתום לב מבלי לחשוב על ההשלכות העמוקות לכן נדרש לעשות שינוי בשם ! אין בעיה לעשות פסטיבלים וערבי תרבות מסוג זה אך השימוש בשם של הסגד מוריד מהערך של החג.זה רק מוסיף למחיקת הזהות שלנו פה בארץ הקודש!

סגד !(חג עזרא ונחמיה) הנו חג קדוש בבית ישראל בחג זה אנו בית ישראל מחדשים את הברית עם אגזיהבר אלוהי אבותינו אלוהי אברהם אלוהי יצחק אלוהי יעקב , זהו יום צום ,

חג הסגד נשמר יותר מ3000 בגלות ע”י אבותינו הקדושים; כאשר עם ישראל הוגלה אבותינו המשיכו לשמור את החג הזה ואנו הבנים זכינו לחוג אותו בארץ אבותינו.קהילת בית ישראל אתיופיה  הנה היחידה ששמרה על חג עזרא ונחמיה! לחג יש עומק רב שלצערנו אנשים לא הפנימו… זה קצת יותר מתצוגת אופנה בידור שירה וכל מה שמוצג שם כאשר מוצג בשם של הסגד!

1 תגובה
  1. אשר says

    מאמר מדהים ונכון .

התגובות סגורות לפוסט זה