גושן המלך האחרון של ממלכת בית ישראל אתיופיה .

זהו תיאור מרתק ואמיתי של המלחמה האחרונה מפי נקודת מבטם של הנוצרים על המלחמה האחרונה של ממלכת היהודים כנגד ממלכת הנוצרים באתיופיה .

922

 

תחילת המאה ה17,ממלכת היהודים שהיוותה כוח רב עוצמה באתיופיה במשך מאות שנים נכבשת סופית.

גושן היה מפקד הכוחות היהודים האחרון

תיאור המלחמה: “..ועם זאת הרבה המלך בתפילות ובתחנונים לפני אדוננו(ישו), למען יראהו במפלת אויבו היהודי… גושן, והוא מקרובי משפחת בית נגידם(של היהודים) אשר הפיל אדוננו בידי המלך, אשר הרחמים והמשפט בשתי ידיו…

ואחר כן הגיע המלך קרוב לגבעה אשר חסה בה גושן… ואנשי צבא באו אחריו ויסדר אותם לרגלי הגבעה, למען ישמרוה מכל עבריה ויכלאו אותה משתות מים… ויסתמו כל בארות המים שהיו בצדי הגבעה… ובקרבת הגבעה הזאת היתה גבעה אחרת, נמוכה ממנה… שסנא, ולרגלי הגבעה הזאת חנו הקצין גברה-איסוס ואברהם לצבאותיהם… והעומדים מתחת לגבעה היו גורברא, חזקים במלחמתם ונכבדי משפחה. ויהי היום שלח אל אחד מגדוליהם(של היהודים) דברים טובים כאיש שלום, ומבקש תואנה לפתותם, ובערב היום ההוא צררו היהודים את שח-אגני ויהרגו רבים מחילות המלך וגם את מפקדם עקב-מיכאל הרגו. ויהי כשמוע המלך את הדבר הזה, שאג כארי ויקרא אל מקביס: ‘לך עם אנשיך וחון במקום אשר עמד עקב-מיכאל והתחזק להילחם בו עד אשר תנצח או תנוצח!’. ויענה: ‘כדבריך אעשה’, וילך אל אשר צווהו, ויתפוש את המים אשר ישתו הוא ובהמתו: ובין שתי הגבעות מיצר, אשר יסורו שם להיוועץ… ויעמיד שם גיבורים לארוב להם ולכלאם…’

ויארכו ימי המלחמה… וצבאות המלך כאשר רעבו… אמרו: ממותנו ברעב טוב לנו למות במלחמה… כדאמרי אינשי: טוב הרומח מן הרעב… ויעשו מלחמה לעלות אל הגבעה, ויחזקו את לבם למות, וגם היהודים חיזקו את לבם, אולם אדוננו הטיל פחד בלב היהודים, וגבורה בלב הנוצרים… ותמוה הדבר הזה, כי יגרשו התחתונים את העליונים”

אחרי כיבוש ארץ היהודים:”ואל נביא השקר, הוא נביא… אמר: אם תחפץ חיים, שאל ואמור: “רחמני למען מרים”, אם לא – החרב לפניך. ויאמר גושן: הלא אסור להזכיר את שם מרים(אם ישו), ואף אם אמות טוב לי לעבור מנווה-שקר אל עולם האמת, ומחושך אל האור – מהר והמיתני! ויאמר אליו יונאל(מפקד הנוצרים): …נאה מותך, והט את ראשך. ויט את צווארו ויכהו בחרב, ובפעם אחת כרת אותו וגזר את שתי ברכיו, ואחר חלפה החרב ותשקע בתוך האדמה בעומק טפח. והרואים התפלאו אל עוצמת החרב ואל גבורת היהודי עד המוות…”

“יום הראשון עלה המלך על ההר עם צבא רב ויבוא אל הכנסיה(שהיתה בית כנסת) ההיא לעבוד עבודת אלוהים… במקום אשר לא קראו בו את שם אדונתנו מרים… למען ישימו באלוהים כסלם, ולא ישכחו מעללי-אל ונפלאותיו… ביום ההוא הקטיר קטורת… לנצחון המלך ולמפלת היהודי…”

1 תגובה
  1. אברהם says

    תודה על המאמר המעניין
    מעורר השראה באיזה ספר אפשר לקרוא עליו כדי להעביר לילדים ?

התגובות סגורות לפוסט זה